הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
skip to main |
skip to sidebar
תרגום
פרטים עלי
- עדי תמיר
- אני נולדתי בבית החולים "מאיר" שבכפר סבא. כיום אני לומדת בכיתה ז' בחטיבה ע"ש "אילן רמון"
מקורות ותודות
תמונה משפחתית
אודות משפחתי
משפחתי היא אימי ואבי ערן וגלית תמיר ואחיותיי שקד ורותם.
אימי עובדת כיום כמעצבת אופנה לנשים ואבי בחברה ליבוא ויצוא.
אחיותיי לומדות כעט בכיתה ג' בבית הספר היסודי.
העיר קמיניץ עיר הולדת סבתא רבא שלי
העיר קרמיניץ-
קרמניץ (באוקראינית: Кременець) היא עיר במחוז טרנופול (Ternopil Oblast), בחבל ווהלין שבמערב אוקראינה.
קרמיניץ בשואה-
ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו בקרמניץ 8,000 יהודים. עם ראשית פלישת הנאצים לברית המועצות, ביוני 1941 נכבשה ווהלין על ידי הוורמאכט. קרמניץ נכבשה על ידי הנאצים ב-1 ביולי 1941. כ 800 יהודים נרצחו בימים הראשונים לכיבוש בידי אנשי המשטרה האוקראינית, שהאשימו את היהודים ברצח אסירים אוקראינים בידי האנ קה וה דה קודם לנסיגתם. קבוצה של אנשי אינטלגנציה יהודית רוכזה, כביכול לעבודה, והוצאה אל מחוץ לעיר שם נרצחה.
ב-1 במרץ 1942, רוכזו כ 9,340 יהודי קרמניץ ועיירות הסביבה לגטו. תושבי הגטו חיו בתנאי מצוקה קשים של רעב ומחלות וסבלו ממחסור קשה במים. התמותה בגטו הייתה בשעור של 12-10 אנשים ליום. קבוצה של כ 1500 יהודים כשירים הוצאו לעבודות כפיה.
ב-1 במרץ 1942, רוכזו כ 9,340 יהודי קרמניץ ועיירות הסביבה לגטו. תושבי הגטו חיו בתנאי מצוקה קשים של רעב ומחלות וסבלו ממחסור קשה במים. התמותה בגטו הייתה בשעור של 12-10 אנשים ליום. קבוצה של כ 1,500 יהודים כשירים הוצאו לעבודות כפיה.
בחודשי אוגוסט - אוקטבר 1942, בוצע החיסול הרצוף והעיקרי של יהדות ווהלין בערים השונות במקביל וקרמניץ בכללן.
ב-9 באוגוסט 1946 הוציאו הגרמנים מן הגטו כ- 1,500 עובדים, כולל עובדי היודנראט ושוטרים היהודים.
למחרת, ב-10 באוגוסט, רוכזו יהודי קרמניץ הנותרים, הובלו אל מחוץ לגטו והוצאו להורג בירי אל תוך בורות, ליד תחנת הרכבת של העיר. מנהיג הציונים בקרמניץ בנימין לנדסברג שם קץ לחייו.
בתקופה שלפני ההשמדה התארגנה בגטו קבוצת מחתרת של צעירים יהודים, שהשיגה, בעזרתם של פולנים, כלי נשק, רימוני יד ומסמכי זהות "אריים" מזויפים. תוכניתם הייתה לצאת מן הגטו ערב האקציה - הריכוז להשמדה, ולתקוף את הגרמנים מבחוץ, כדי למנוע מהם לחדור לגטו ולאחר הקרב להתאסף ולפעול כקבוצתפרטיזנים. ב-9 באוגוסט, ערב האקציה הוטל במפתיע מצור על הגטו והם לא הצליחו לצאת ממנו. כשהחלה למחרת הוצאת היהודים מהגטו, הם פתחו בקרב. ביום הראשון למאבק נהרגו 6 שוטרים גרמנים ואוקראינים. ביום השני נהרגו 10 וביום השלישי החלו הצעירים בהצתת בתי הגטו. הגטו בער עד 18 באוגוסט עד שבתיו נשרפו כליל.
רק 20 מיהודי קרמניץ נותרו בחיים לאחר השואה.
גלגולו של חפץ
בתמונה זו רואים נרתיק מצה אותו קיבל סבי ארלי מאביו.
החפץ עבר מאב לבן ונמצא ברשות המשפחה למעלה מ- 150 שנה .
הנרתיק משמש את בני המשפחה בליל הסדר.
הנרתיק המשמש נרתיק מצה בליל הסדר , לביצוע מנהג היח"ץ.
מנהג היח"ץ הוא מנהג חציית המצה האמצעית , חלקה הגדול של המצה משמש כאפיקומן והחצי השני משמש לאכילת מצת המצווה .
כשסבי עלה לארץ הוא הורשה להביא רק מעט חפצים ביניהם תפילין ונרתיק המצה.
מהנרתיק ניתן ללמוד שהיהודים בגולה שמרו על אמונתם ועל מנהגיהם בהקפדה רבה ושכל זאת נמסר מדור לדור.
הנרתיק נתפר ונרקם בעבודת יד ונשזר בו המשפט : " ברוך אתה ה' אלוהינו נלך העולם אשר קידשנו במצותו וציוונו על אכילת מצה"
החפץ עבר מאב לבן ונמצא ברשות המשפחה למעלה מ- 150 שנה .
הנרתיק משמש את בני המשפחה בליל הסדר.
הנרתיק המשמש נרתיק מצה בליל הסדר , לביצוע מנהג היח"ץ.
מנהג היח"ץ הוא מנהג חציית המצה האמצעית , חלקה הגדול של המצה משמש כאפיקומן והחצי השני משמש לאכילת מצת המצווה .
כשסבי עלה לארץ הוא הורשה להביא רק מעט חפצים ביניהם תפילין ונרתיק המצה.
מהנרתיק ניתן ללמוד שהיהודים בגולה שמרו על אמונתם ועל מנהגיהם בהקפדה רבה ושכל זאת נמסר מדור לדור.
הנרתיק נתפר ונרקם בעבודת יד ונשזר בו המשפט : " ברוך אתה ה' אלוהינו נלך העולם אשר קידשנו במצותו וציוונו על אכילת מצה"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה